קומפוסט בדירה ובמרפסת: איך מתחילים בלי ריח, בלי זבובים ובלי בלגן

תשובה קצרה: קומפוסט בלי חצר

הרבה אנשים בדירה מוותרים על קומפוסט כי הם מדמיינים ערימה בחצר, ריח ועכברים. בפועל, קומפוסט ביתי מאוזן מריח כמו אדמה ולא כמו פח, ואפשר לעשות אותו בדלי במטבח, בקופסה במרפסת השירות או במכל סגור במרפסת. מה שהוא צריך זה לא מקום גדול, אלא איזון נכון בין שאריות רטובות לחומר יבש, ומקום מוצל.

והתמורה מורגשת כבר מהשבוע הראשון: פח האשפה במטבח מתמלא לאט יותר והרבה פחות מריח, כי החלק הרטוב והמתסיס של הזבל - קליפות, שאריות ירקות ופירות, תה וקפה - כבר לא שם. מי שנאבק בפח מסריח יכול להתחיל מהמדריך לריח רע מפח האשפה, אבל קומפוסט מטפל בבעיה במקור.

ועכשיו, בסתיו, זה זמן טוב להתחיל: החום כבר נשבר, וזה בדיוק הזמן שבו מכינים את האדניות לעונה - כך שעד האביב יהיה לכם קומפוסט ראשון לעציצים.

ארבע שיטות שעובדות בדירה: טבלת השוואה

שיטה	איפה עומד	מה מכניסים	יתרון	חיסרון
קומפוסטר תולעים	פינה מוצלת במרפסת, מרפסת שירות, ארון מטבח מאוורר	ירקות ופירות, קפה, תה, קרטון	שקט, בלי ריח כשמאוזן, נותן קומפוסט איכותי	התולעים רגישות לחום, לייבוש ולהצפה
בוקאשי	מטבח, מתחת לכיור	כמעט כל שאריות המזון, כולל מעט מבושל	מהיר, דלי סגור, מקבל יותר סוגי מזון	התוצר צריך שלב המשך באדמה או בקומפוסטר; צריך לרוקן נוזלים
מכל סגור או מסתובב	מרפסת גדולה או גג	ירקות ופירות, עלים, גזם קטן	נפח גדול, מתאים למשפחה	כבד, צריך מקום, איטי במכל קטן
מכל קהילתי או שכונתי	גינה קהילתית, חצר בניין, נקודת איסוף של הרשות	לפי ההנחיות במקום	אין צורך לתחזק לבד	תלוי במה שקיים באזור

אם אתם לא בטוחים, קומפוסטר תולעים קטן הוא נקודת ההתחלה הכי נפוצה לדירה: הוא לא דורש אדמה, לא דורש מקום גדול, והתוצר שלו מוכן לשימוש בעציצים. המדריך של עולם הקומפוסט להקמת קומפוסטר תולעים מראה איך בונים אחד מקופסאות פלסטיק פשוטות, שלב אחרי שלב.

על מכל קהילתי: רשויות מקומיות רבות, גינות קהילתיות ולפעמים גם ועדי בית מפעילים נקודות קומפוסט או מחלקים קומפוסטרים. כדאי לבדוק באתר העירייה או המועצה מה קיים אצלכם לפני שקונים ציוד. ואם רוצים להציב מכל בחצר המשותפת, זו כבר שאלה לוועד הבית ולא החלטה של דייר אחד - המדריך לתחזוקת בניין עם ועד הבית מסביר איך מעלים נושא כזה.

מה מכניסים ומה לא: הרשימה שעל המקרר

נכנס (רטוב, “ירוק”): קליפות וקצוות של ירקות ופירות, שאריות סלט לא מתובל, טחון קפה ופילטרים מנייר, עלי תה ושקיות תה בלי סיכה ובלי ניילון, קליפות ביצים כתושות, עציצים קמלים ועלים ירוקים.

נכנס (יבש, “חום”): קרטון ונייר עיתון קרועים לחתיכות, גלילי נייר טואלט, עלים יבשים, נסורת מעץ לא מטופל, קש.

לא נכנס:

• בשר, עוף, דגים ועצמות
• מוצרי חלב ושמנים
• אוכל מבושל ושמנוני (בבוקאשי מותר בכמות קטנה)
• צואת כלבים וחתולים, וחול חתולים מכל סוג
• צמחים חולים או עם מזיקים
• נייר מבריק, קבלות, מגבונים “מתכלים” ושקיות “מתכלות” (רובן לא מתפרקות בקומפוסטר ביתי)
• בקומפוסטר תולעים: הרבה הדרים, בצל, שום וחריף

הכלל שמונע את רוב הבעיות: כל תוספת של רטוב מכוסה ביבש. כנקודת פתיחה, בערך שני חלקים יבש לחלק רטוב בנפח, ומשם מכוונים לפי מה שרואים: רטוב ומריח - עוד יבש. יבש ולא קורה כלום - עוד רטוב או מעט מים.

ארבעה צעדים להתחלה

1. בוחרים מקום. מוצל, מאוורר, לא צמוד לקיר שסופג שמש אחר הצהריים, ונוח להגיע אליו כל יום-יומיים. במרפסת, מעמידים על תחתית או מגש כדי שנוזלים לא יטפטפו לשכן מלמטה - אותו עיקרון כמו בניקוז אדנית נכון.
2. מכינים מצע התחלתי. שכבה עבה של קרטון קרוע ועלים יבשים, מורטבת עד שהיא לחה כמו ספוג סחוט. בקומפוסטר תולעים, מוסיפים את התולעים רק אחרי שהמצע מוכן.
3. מתחילים לאט. בשבועות הראשונים מכניסים מעט שאריות, חתוכות לחתיכות קטנות, וקוברים אותן מתחת לשכבה היבשה. קומפוסטר צעיר שמקבל את כל הזבל של משפחה מהיום הראשון - יסריח.
4. מחזיקים קופסה במטבח. קופסה קטנה עם מכסה ליד הכיור, שמרוקנים לקומפוסטר פעם ביום-יומיים. מי שרוצה להימנע מזבובונים במטבח מקפיא את השאריות בשקית ומעביר אחת לכמה ימים.

בעיות נפוצות: סימן, סיבה ומה עושים

מה רואים	סיבה סבירה	מה עושים
ריח של ריקבון, ביצים או אמוניה	רטוב מדי, מעט אוויר, יותר מדי שאריות בבת אחת	מוסיפים הרבה יבש, מערבבים בעדינות, מפסיקים להוסיף שאריות לכמה ימים
זבובונים	שאריות חשופות, פרי בשל ומתוק	קוברים כל תוספת, סוגרים מכסה, מקפיאים שאריות מראש
נוזל מטפטף מלמטה	עודף רטיבות	מגש מתחת, עוד יבש; בבוקאשי מרוקנים את הברז באופן קבוע
תולעים מנסות לברוח או מתות	חום, יבש מדי או רטוב מדי, חומציות	מעבירים לצל, מכוונים לחות, מפחיתים הדרים ובצל
שום דבר לא קורה	יבש מדי, קר, מעט שאריות	מוסיפים מעט מים ושאריות רטובות, ובחורף סבלנות
חרקים גדולים, ג’וקים או סימני מכרסמים	מכל פתוח, אוכל מבושל או בשר	בודקים מה נכנס, סוגרים היטב, ולא מתעלמים מסימנים

על זבובוני הפירות יש לנו מדריך שלם - איך נפטרים מזבובוני פירות במטבח - כי לפעמים המקור לא בקומפוסטר בכלל אלא בפח, בכיור או בקערת הפירות. ונוזל שעומד במגש פתוח במרפסת הוא גם בדיוק מה שמושך יתושים למרפסת, אז מרוקנים אותו.

קומפוסט ועונות בישראל

קיץ. האתגר הגדול. מכל פלסטיק בשמש מתחמם מאוד, תולעים לא שורדות את זה, והקומפוסט מתייבש מהר. צל מלא, בדיקת לחות פעמיים בשבוע, ובגל חום - להכניס את קומפוסטר התולעים פנימה לכמה ימים.

שאלנו מי שמוכרים קומפוסטרים וערכות תולעים ושומעים מהלקוחות מה השתבש, מה הסיבה הנפוצה ביותר שקומפוסטר תולעים קורס אצל מי שמתחיל במרפסת בקיץ הישראלי הראשון שלו. כך ענה יובל מוגילבסקי נביאן, סמנכ”ל קומפוסטר ישראל:

“להערכתנו הסיבה הנפוצה ביותר לקריסה של קומפוסטר בקיץ הישראלי היא התחממות יתר, בעיקר כשהוא מקבל שמש ישירה ואז התולעים נכנסות לסטרס והמערכת יכולה להידרדר מהר. הדבר הראשון שאנחנו אומרים לשנות הוא פשוט להעביר את הקומפוסטר למקום מוצל לחלוטין ומאוורר ולשמור על טמפרטורה מתאימה בקומפוסטר.”

• יובל מוגילבסקי נביאן, קומפוסטר ישראל

בפועל זה אומר שהמקום נבחר לפי הצל של אחר הצהריים בקיץ ולא לפי מה שנוח באוקטובר: פינה שמוצלת עכשיו לא בהכרח תהיה מוצלת ביולי, כי מסלול השמש מעל המרפסת משתנה בין העונות, ושווה לבדוק אותה שוב בתחילת הקיץ. אם אין במרפסת פינה שנשארת מוצלת כל היום, עדיף להתחיל בקומפוסטר תולעים בתוך הבית או במרפסת השירות.

סתיו. זמן מצוין להתחיל. העלים היבשים שנושרים הם בדיוק החומר היבש שהקומפוסטר צריך, ושווה לאסוף שק מהם ולשמור בצד לכל השנה.

חורף. הכול מאט. במרפסת פתוחה בהרים הפירוק כמעט נעצר בלילות קרים, וזה בסדר. מגינים מגשם ישיר כדי שהמכל לא יוצף, ובימי סערה מוודאים שהמכסה סגור ושהמכל לא יעוף - כמו כל דבר אחר בהכנת המרפסת לחורף.

אחרי הגשם המשמעותי הראשון שווה לפתוח את המכסה ולבדוק את המרקם בפנים, ולא להניח שהגשם רק הרטיב מבחוץ: תערובת תקינה מרגישה כמו ספוג סחוט, ותערובת מבריקה, דביקה ודחוסה אומרת שנכנסו יותר מדי מים - מוסיפים חומר יבש בהדרגה ומאווררים. במדריך החורף של קומפוסטר ישראל יש פירוט טוב של הבדיקה הזאת, וגם של הכנת מלאי עלים יבשים וקרטון במקום מקורה ליד המכל, כדי שיהיה מה להוסיף גם בשבוע גשום.

מה עושים עם הקומפוסט

קומפוסט מוכן הוא כהה, פירורי, מריח כמו אדמה ואי אפשר לזהות בו מה נכנס. משתמשים בו כתוספת למצע ולא כמצע לבד: מערבבים כמות קטנה עם מצע שתילה, או מפזרים שכבה דקה על פני העציץ. הוא מתאים במיוחד כשמחדשים את המצע של הקיץ לקראת ירקות חורף במרפסת, וגם לגינת תבלינים במרפסת שזקוקה למצע עשיר אבל מנוקז.

טעויות שכדאי לחסוך

• להתחיל גדול מדי. קומפוסטר קטן ומאוזן עדיף על מכל ענק שמקבל יותר ממה שהוא מעכל.
• רק רטוב, בלי יבש. זו הסיבה מספר אחת לריח. בלי קרטון ועלים יבשים זה לא קומפוסט, זה פח סגור.
• שמש ישירה. במיוחד בקומפוסטר תולעים, ובמיוחד בקיץ.
• לשפוך נוזלי בוקאשי בלי לדלל. הנוזל חומצי. מדללים הרבה במים לפני השקיה, או שופכים לניקוז הכיור עם הרבה מים.
• להכניס חול חתולים “כי הוא טבעי”. גם חול מתכלה מגיע עם צואה, ואין לו מקום בקומפוסט שמגיע לעציצי ירק.
• להתעלם מסימני מכרסמים. קומפוסטר סגור שלא מקבל בשר ואוכל מבושל כמעט אף פעם לא מושך עכברים - אבל אם כן, מפסיקים להוסיף ומטפלים מיד.

מתי עוצרים ופונים לגורם מקצועי

• סימני עכברים או חולדות - גללים, כרסום, חורים במכל: מפסיקים להוסיף שאריות, סוגרים את המכל, ופונים למדביר מורשה. מה בודקים וסוגרים בבית מוסבר במניעת כניסת עכברים לבית. לא מפזרים רעל בעצמכם במרפסת, בטח כשיש ילדים או חיות מחמד.
• ג’וקים שמתרבים סביב המכל - מנקים, מצמצמים את מה שנכנס, ואם זה ממשיך - מדביר מורשה ולא ריסוס עצמאי ליד מזון.
• רגישות נשימתית - אסתמה, אלרגיה לעובש או מערכת חיסון מוחלשת: מתייעצים עם רופא לפני שמתחילים. משרד הבריאות מתייחס לעובש ולחות בבית כגורם שעלול להחמיר רגישות נשימתית.
• מכל כבד במרפסת ישנה או תלויה - מכל גדול מלא בחומר רטוב שוקל הרבה. אם יש ספק לגבי מצב המרפסת, מתייעצים עם מהנדס לפני שמעמיסים.
• מכל בשטח משותף - מתאמים עם ועד הבית ועם השכנים לפני שמציבים, ולא אחרי שמישהו מתלונן.

המשרד להגנת הסביבה מקדם הפרדה של פסולת אורגנית במקור, ורשויות מקומיות רבות מפעילות פח חום או נקודות קומפוסט. גם אם אין לכם מקום לקומפוסטר, כדאי לבדוק אם יש כזה ליד הבית.