איך בוחרים מקרר: כמה ליטר צריך, איזה מקפיא, כמה הוא עולה בחשמל ומה מודדים לפני שמזמינים

תשובה קצרה: נפח לפי הבית, חשמל לפי קוט”ש, ומידות לפני הכול

מקרר קונים לעשר שנים ויותר, ולכן שלוש החלטות קובעות כמעט הכול: נפח שמתאים לבית (משווים נפח שימושי, לא כולל), צריכת חשמל שנתית בקוט”ש שכתובה על תווית האנרגיה, ומידות - הנישה, מרווח האוורור, פתיחת הדלתות והדרך פנימה. אחרי זה בוחרים סוג מקפיא, ובמרפסת שירות חמה בודקים סיווג אקלים ST או T.

כל השאר - מסכים, אפליקציות וצבעים - בא אחרי שהשלוש האלה סגורות.

לפני שמחליפים: האם המקרר באמת גמור?

חלק גדול מהמקררים ש”לא מקררים” סובלים מבעיה שסביבם ולא בתוכם: גב צמוד לקיר, סליל מאובק, גומיית דלת בלויה או מקרר עמוס מדי. לפני שמזמינים חדש, עוברים על סדר הבדיקות למקרר שלא מקרר. שכבת קרח עבה במקפיא ישן היא לרוב עניין להפשרה ולא סוף הדרך, כפי שמוסבר במדריך להפשרת המקפיא, וריח שלא עובר הוא בדרך כלל עניין לניקוי יסודי לפי המדריך לריח במקרר.

ההחלטה הופכת להחלטת קנייה כשטכנאי מוסמך אומר שהתקלה במדחס או במערכת הקירור, והתיקון יקר ביחס לגיל המכשיר. מי שרוצה לדעת כמה המקרר הישן באמת צורך יכול לחבר אותו לשבוע למד צריכה לשקע, ולהשוות למספר שעל התווית של מקרר חדש.

כמה ליטר צריך?

הנפח הוא ההחלטה שהכי קשה לתקן אחר כך. כהערכה גסה:

הבית	נפח מקרר כולל (שימושי)
אדם אחד או זוג	300-400 ליטר
שלושה-ארבעה אנשים	450-550 ליטר
חמישה ומעלה	550 ליטר ומעלה
מבשלים לשבת ולחגים מראש, קונים בכמויות	מעל הטווח של הבית

שני דברים משנים את החשבון. הראשון: במפרט כתובים בדרך כלל נפח כולל ונפח שימושי, וההבדל ביניהם יכול להיות עשרות ליטרים. משווים את השימושי. השני: החלוקה בין קירור להקפאה. בית שמקפיא הרבה, כמו שמוסבר במדריך לסידור המקפיא, צריך מקפיא גדול יותר מבית שקונה טרי כמעט כל יום. ומי שמבשל בכמויות לשבת צריך מקום למדפים לסירים, לא רק ליטרים.

מקרר גדול מדי לא חוסך: הוא צורך יותר חשמל ותופס מקום במטבח. מקרר קטן מדי נדחס, והאוויר לא זורם בו, ואז הקירור לא אחיד. איך מאחסנים אוכל מבושל בלי לדחוס מוסבר במדריך לשמירת אוכל מבושל.

איזה מקפיא: עליון, תחתון או צד-לצד?

	מקפיא עליון	מקפיא תחתון	צד-לצד / דלתות צרפתיות
תא הקירור	למטה, מתכופפים למדפים התחתונים	בגובה העיניים	בגובה העיניים
המקפיא	תא עם מדפים	מגירות שקל לסדר	צר וגבוה, או מגירות
רוחב טיפוסי	רגיל	רגיל	רחב, צריך נישה רחבה
מחיר	נמוך יחסית	בינוני	גבוה
מתאים ל	מי שמקפיא מעט ורוצה לחסוך	רוב הבתים	מטבח גדול ובית שקונה בכמויות

לתא הקירור ניגשים עשרות פעמים ביום ולמקפיא כמה פעמים. לכן ברוב הבתים מקפיא תחתון נוח יותר. במקרר צד-לצד המקפיא צר, ומגש גדול או סיר לא תמיד נכנסים אליו.

ללא כפור (No Frost) או מקפיא רגיל? במקפיא ללא כפור לא נוצרת שכבת קרח, ולא צריך להפשיר. במקפיא רגיל הקרח מצטבר, והוא צורך יותר חשמל ככל שהשכבה מתעבה. רוב המקררים המשפחתיים היום הם ללא כפור. החיסרון: מזון לא ארוז מתייבש בו מהר יותר, ולכן אורזים אטום.

כמה מקרר עולה בחשמל?

מקרר עובד 24 שעות ביום, כל השנה, ולכן ההבדל בצריכה מצטבר. הנתון להשוואה הוא הצריכה השנתית בקוט”ש שכתובה על תווית האנרגיה ובמפרט - לא רק הדירוג באות, כי שני מקררים באותו דירוג ובגדלים שונים צורכים כמויות שונות. בתעריף הביתי שבתוקף מ-01.07.2026, 63.52 אגורות לקוט”ש כולל מע”מ:

צריכה שנתית על התווית	בשנה	בחודש בערך
250 קוט”ש	כ-159 ש”ח	כ-13 ש”ח
350 קוט”ש	כ-222 ש”ח	כ-19 ש”ח
450 קוט”ש	כ-286 ש”ח	כ-24 ש”ח

השורות האלה הן המחשה של החשבון ולא נתון של דגם מסוים. על פני עשר שנים, הפרש של 100 קוט”ש בשנה הוא כ-635 ש”ח, וכדאי לשים את זה ליד ההפרש במחיר. אפשר להכניס את הנתונים למחשבון עלות החשמל, ואיך התעריף בנוי מוסבר במדריך להבנת חשבון החשמל.

הצריכה בבית תלויה גם במקום: מקרר שעומד ליד תנור, מול שמש של אחר הצהריים או בנישה בלי אוורור עובד קשה יותר מהמספר שעל התווית.

סיווג אקלים: הסימון שחשוב במרפסת שירות ישראלית

על התווית או במפרט מופיע סיווג אקלים - טווח טמפרטורת החדר שבו המקרר תוכנן לעבוד:

סיווג	טמפרטורת חדר
SN	10-32 מעלות
N	16-32 מעלות
ST	16-38 מעלות
T	16-43 מעלות

במטבח ממוזג זה כמעט לא משנה. אבל מקרר שני במרפסת שירות סגורה, במחסן או במטבח שמתחמם מאוד באוגוסט צריך ST או T. מקרר בסיווג N במקום כזה יעבוד בלי הפסקה ועדיין יתקשה לשמור על 4 מעלות בשיא החום, ושם מתחילות התקלות של הקיץ.

מה מודדים בבית לפני שקונים?

• רוחב, עומק וגובה הנישה. מוסיפים את מרווח האוורור שהיצרן דורש בצדדים, מאחור ומעל. מקרר רגיל שנדחס לנישה צמודה מתחמם ועובד קשה יותר. מקרר שנבנה לשילוב בארונות הוא דגם נפרד, עם אוורור שתוכנן לזה.
• פתיחת הדלתות. בודקים שהדלת נפתחת מספיק כדי להוציא מגירות, גם כשהמקרר צמוד לקיר בצד הצירים. שואלים אם אפשר להחליף את כיוון הפתיחה.
• הדרך פנימה. מודדים את דלת הכניסה, המסדרון, המעלית ופתח המטבח. מקרר גבוה או רחב שלא עובר בפתח הוא בעיה שמגלים ביום ההובלה, בדיוק כמו שמוסבר במדריך לבחירת מכונת כביסה.
• שקע. שקע קיר קרוב, בלי מפצל ובלי כבל מאריך.
• חיבור מים. רק אם בוחרים דגם עם מתקן מים או קרח שמתחבר לצנרת. בחלק מהמטבחים זה דורש אינסטלטור.

מה עוד בודקים בחנות?

• מצב שבת. מי ששומר שבת בודק שיש לדגם מצב שבת, ואיזה אישור הלכתי יש לו. בשאלות הלכתיות פונים לרב.
• רעש. במטבח פתוח לסלון או בדירת סטודיו בודקים את רמת הרעש במפרט. מדחס אינוורטר בדרך כלל שקט יותר ומווסת את הקירור בצורה רציפה.
• מדפים ומגירות. מדפים שזזים לגובה, מקום לבקבוקים בדלת, ומגירת ירקות עם בקרת לחות. איך מאחסנים בה ירקות ופירות מוסבר במדריך לשמירת מזון טרי.
• התראה על דלת פתוחה. פרט קטן שחוסך מזון ובית עם ילדים ירגיש אותו.
• אחריות ושירות. בודקים מי נותן את האחריות, לכמה זמן ועל מה - במיוחד על המדחס - ואם מעבדת השירות מגיעה לאזור שלכם. במכשיר מייבוא מקביל בודקים מראש מי מתקן אותו.
• מתח ותקן. מקרר לשוק הישראלי עובד ב-230 וולט עם תקע ישראלי. מכשיר מאתר בחו”ל יכול להיות מיועד למתח אחר, ואין לחבר אותו דרך מתאם מאולתר.
• הובלה ופינוי. שואלים אם ההובלה כלולה, ומודיעים כבר בהזמנה שרוצים שהמוביל יפנה את המקרר הישן. לפי החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני, מי שמוכר מכשיר חשמלי לבית צריך לאפשר למסור לו מכשיר ישן דומה בלי תשלום, במועד המכירה או האספקה. על מנוף או פירוק דלת מותר לו לגבות, ותלונה מגישים למשרד להגנת הסביבה.
• זכויות בקנייה מרחוק. בקנייה באינטרנט או בטלפון יש בדרך כלל זכות לבטל בתוך זמן מוגדר, בתנאים שבחוק. הפרטים העדכניים באתר הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
• מבצעי נובמבר. מקררים הם מהמוצרים שמחירם “יורד” בבלאק פריידי ממחיר שהיה מנופח קודם. בודקים כבר עכשיו את המחיר הרגיל של הדגם, כמו שמוסבר במדריך לקנייה חכמה במבצעי נובמבר.

ביום ההובלה

• לא חותמים על תעודת משלוח לפני שבדקתם שאין שקע או מכה בגוף ובדלתות.
• מעמידים את המקרר במקום עם מרווח האוורור, ומאזנים אותו בעזרת הרגליים, כך שהדלתות נסגרות לבד.
• אם הוא הובל בשכיבה או הוטה הרבה, מחכים לפני ההפעלה הראשונה כמה זמן שהיצרן מורה.
• מפעילים, נותנים לו להגיע לטמפרטורה, ורק אז מעמיסים. מד טמפרטורה פשוט בתא הקירור יגיד אם הוא באמת על 4 מעלות.
• שומרים את חשבונית הקנייה ואת תעודת האחריות במקום אחד.

ומי שמחליף מקרר בחורף, כשהפסקות חשמל בסערה הן אפשרות אמיתית, ימצא בצ’קליסט להפסקת חשמל בבית מה עושים עם המקרר והמקפיא כשהחשמל נופל.

טעויות נפוצות

• לבחור לפי הנפח הכולל. משווים נפח שימושי.
• להסתכל רק על האות בתווית. משווים צריכה שנתית בקוט”ש.
• לדחוס מקרר רגיל לנישה צמודה. הוא יעבוד קשה, יתחמם ויצרוך יותר.
• מקרר בסיווג N במרפסת שירות חמה. בשיא הקיץ הוא לא יעמוד בזה.
• לא למדוד את הדרך פנימה. מגלים את זה כשהמוביל כבר בדלת.
• לקנות מתקן מים בלי לבדוק חיבור ומסנן. החיבור עולה כסף, והמסנן הוא הוצאה קבועה.
• לשכוח לבקש פינוי של הישן. מבקשים בהזמנה.

צ’קליסט לפני הקנייה

• בדקתי שהמקרר הישן באמת גמור, ולא רק צריך ניקוי, הפשרה או אוורור
• בחרתי נפח לפי הבית והרגלי הבישול, והשוויתי נפח שימושי
• בחרתי סוג מקפיא לפי כמה אנחנו מקפיאים
• השוויתי צריכה שנתית בקוט”ש וחישבתי עלות לעשר שנים
• בדקתי סיווג אקלים, ובמרפסת חמה בחרתי ST או T
• מדדתי נישה כולל מרווח אוורור, פתיחת דלתות והדרך פנימה
• יש שקע קיר קרוב, ואם צריך - חיבור מים
• בדקתי אחריות על המדחס ושירות באזור שלי
• הודעתי בהזמנה שרוצים פינוי של המקרר הישן

מתי עוצרים ופונים לבעל מקצוע

בחירה ומדידה הן עבודה של בית. מה שלא עושים לבד:

• מקרר שמקפיץ את החשמל, מריח שרוף, או שהמדחס שלו לא עובד - מנתקים ומזמינים טכנאי מוסמך. במקרר יש גז קירור, ובדגמים רבים גז דליק, ולכן לא פותחים את המערכת ולא מתקנים לבד.
• חיבור מקרר לצנרת מים - אינסטלטור, או המתקין מטעם המשווק.
• שקע חדש, או שקע שמתחמם - חשמלאי מוסמך.
• פירוק דלת או פינוי במנוף - המוביל או בעל מקצוע, לא בני הבית.

ומה שכן באחריות שלכם: למדוד לפני שמזמינים, להשאיר מרווח אוורור, לבדוק בשבוע הראשון שהמקרר באמת על 4 מעלות, ולנקות את הסליל והגומיות פעם בכמה חודשים.